וכל הזהיר במצות הצדקה, הרי היא מעידה עליו כי הוא זרע ברך ה', שנאמר (בראשית יח), "למען יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בזכות הצדקה, שנאמר (ישעיה נד) "בצדקה תכונני", ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". ולעולם אין אדם נעשה עני מחמת מצוות הצדקה, ואין שום דבר רע מתגלגל מחמת מצוות הצדקה, שנאמר, "והיה מעשה הצדקה שלום". וכל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים, ועל כל אדם לתת את דעתו, שכשם שהוא מבקש מהשם יתברך שישמע את שוועתו, כמו כן צריך הוא שישמע את העניים. ועוד, שהשם יתברך הוא שומע צעקת עניים, ועל אותם שיכולים לסייע בידם מוטל להזהר לתת להם צדקה, שהרי אם יצעקו אלו העניים לה' על מצוקתם, ישמע את תפילתם ויפרע מאלו שלא סייעו להם. ואל לאדם לומר איך אתן מממוני לאחרים, כי עליו לדעת, שאין הממון שלו, אלא של המפקיד, שהוא ה' יתברך, ועליו מוטל לתת את הממון לפי רצונו של המפקיד, כלומר, לתת צדקה לעניים.
וכל הזהיר במצות הצדקה, הרי היא מעידה עליו כי הוא זרע ברך ה', שנאמר (בראשית יח), "למען יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בזכות הצדקה, ש...
וכל הזהיר במצות הצדקה, הרי היא מעידה עליו כי הוא זרע ברך ה', שנאמר (בראשית יח), "למען יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בזכות הצדקה, שנאמר (ישעיה נד) "בצדקה תכונני", ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". ולעולם אין אדם נעשה עני מחמת מצוות הצדקה, ואין שום דבר רע מתגלגל מחמת מצוות הצדקה, שנאמר, "והיה מעשה הצדקה שלום". וכל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים, ועל כל אדם לתת את דעתו, שכשם שהוא מבקש מהשם יתברך שישמע את שוועתו, כמו כן צריך הוא שישמע את העניים. ועוד, שהשם יתברך הוא שומע צעקת עניים, ועל אותם שיכולים לסייע בידם מוטל להזהר לתת להם צדקה, שהרי אם יצעקו אלו העניים לה' על מצוקתם, ישמע את תפילתם ויפרע מאלו שלא סייעו להם. ואל לאדם לומר איך אתן מממוני לאחרים, כי עליו לדעת, שאין הממון שלו, אלא של המפקיד, שהוא ה' יתברך, ועליו מוטל לתת את הממון לפי רצונו של המפקיד, כלומר, לתת צדקה לעניים.
משהו מדהים שממש רואים שבורא העולם - כתב את התורה הקדושה ( וכן נתן לנביאים רוח הקודש לכתוב את הנביאים,והכתובים) כתוב במגילת רות " וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד " ְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד = 796 796 = בְחַג הַשָּׁבֻעוֹת מה שמיוחד כאן שזהו הפסוק האחרון של מגילת-רות. אשר קוראים אותה בחג השבועות, וידוע שדוד המלך נולד ונפטר בחג-השבועות . !!!
משהו מדהים שממש רואים שבורא העולם - כתב את התורה הקדושה ( וכן נתן לנביאים רוח הקודש לכתוב את הנביאים,והכתובים) כתוב במגילת רות " וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד " ְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד = 796 796 = בְחַ...
משהו מדהים שממש רואים שבורא העולם - כתב את התורה הקדושה ( וכן נתן לנביאים רוח הקודש לכתוב את הנביאים,והכתובים) כתוב במגילת רות " וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד " ְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד = 796 796 = בְחַג הַשָּׁבֻעוֹת מה שמיוחד כאן שזהו הפסוק האחרון של מגילת-רות. אשר קוראים אותה בחג השבועות, וידוע שדוד המלך נולד ונפטר בחג-השבועות . !!!
אדם הזוכה להשליט את המוח – הנשמה השכלית, על הלב – הרוח הרגשית, ואת שניהם יחד על הכבד, על התאוות, הרי הוא בבחינת 'מלך'. מח, לב, כבד, -ראשי תיבות 'מלך'. זהו המלך האמיתי השולט בכל חלקי נשמתו, והוא האדם הנעלה מכל התארים האנושיים הניתנים למי שמוכרז כמלך. עבודה רוחנית כזו – יוצרת סיפוק ומילוי רוחני ומעניקה לנשמה את האושר הנכסף.
אדם הזוכה להשליט את המוח – הנשמה השכלית, על הלב – הרוח הרגשית, ואת שניהם יחד על הכבד, על התאוות, הרי הוא בבחינת 'מלך'. מח, לב, כבד, -ראשי תיבות 'מלך'. זהו המלך האמיתי השולט בכל חלקי נשמתו, והוא האדם הנ...
אדם הזוכה להשליט את המוח – הנשמה השכלית, על הלב – הרוח הרגשית, ואת שניהם יחד על הכבד, על התאוות, הרי הוא בבחינת 'מלך'. מח, לב, כבד, -ראשי תיבות 'מלך'. זהו המלך האמיתי השולט בכל חלקי נשמתו, והוא האדם הנעלה מכל התארים האנושיים הניתנים למי שמוכרז כמלך. עבודה רוחנית כזו – יוצרת סיפוק ומילוי רוחני ומעניקה לנשמה את האושר הנכסף.
עיניני חג השבועות **נוהגים לעטר את בתי הכנסת ובתי המגורים בעשבים ובענפי עץ, שושנים, פרחים ובשמים. **יש ללבוש בגדים נאים לכבוד יום טוב. **אחד מעיקרי ההכנה לקראת חג השבועות – לקיים המצוה של "ואהבת לרעך כמוך". **טוב לאשה ליטול ידיה קודם הדלקת הנרות, משום כבוד הברכה. בהדלקת הנרות נהגו בני עדות אשכנז להוסיף ברכת "שהחיינו". **אם לבשה בגד חדש, תכוין בשעת ברכת "שהחיינו" גם על הבגד. **נוהגים להיות ערים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, **יש הלומדים סדר הלימוד הרגיל שלהם, ** ויש נוהגים לומר כל ספר תהלים, משום ששבועות הוא יום פטירת דוד המלך ע"ה שכתב ספר תהלים. **כתב האר"י ז"ל: "כל מי שבלילה הזה לא ישן כלל ועיקר, והיה עוסק בתורה - מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק". ממנהגי "יזכור" נוהגים לומר "יזכור" אחר קריאת התורה, כדי שגם זכות התורה תגן על הנפטרים. ומכל מקום אין קריאת התורה מעכבת, ואף מי שמתפלל בביתו ביחידות יכול לומר "יזכור". . יש נוהגים להדליק "נר נשמה" עבור הנפטרים בערב החג שאומרים בו "יזכור", חג שמח לכל בית ישראל
עיניני חג השבועות **נוהגים לעטר את בתי הכנסת ובתי המגורים בעשבים ובענפי עץ, שושנים, פרחים ובשמים. **יש ללבוש בגדים נאים לכבוד יום טוב. **אחד מעיקרי ההכנה לקראת חג השבועות – לקיים המצוה של "ואהבת לרעך כמוך...
עיניני חג השבועות **נוהגים לעטר את בתי הכנסת ובתי המגורים בעשבים ובענפי עץ, שושנים, פרחים ובשמים. **יש ללבוש בגדים נאים לכבוד יום טוב. **אחד מעיקרי ההכנה לקראת חג השבועות – לקיים המצוה של "ואהבת לרעך כמוך". **טוב לאשה ליטול ידיה קודם הדלקת הנרות, משום כבוד הברכה. בהדלקת הנרות נהגו בני עדות אשכנז להוסיף ברכת "שהחיינו". **אם לבשה בגד חדש, תכוין בשעת ברכת "שהחיינו" גם על הבגד. **נוהגים להיות ערים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, **יש הלומדים סדר הלימוד הרגיל שלהם, ** ויש נוהגים לומר כל ספר תהלים, משום ששבועות הוא יום פטירת דוד המלך ע"ה שכתב ספר תהלים. **כתב האר"י ז"ל: "כל מי שבלילה הזה לא ישן כלל ועיקר, והיה עוסק בתורה - מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק". ממנהגי "יזכור" נוהגים לומר "יזכור" אחר קריאת התורה, כדי שגם זכות התורה תגן על הנפטרים. ומכל מקום אין קריאת התורה מעכבת, ואף מי שמתפלל בביתו ביחידות יכול לומר "יזכור". . יש נוהגים להדליק "נר נשמה" עבור הנפטרים בערב החג שאומרים בו "יזכור", חג שמח לכל בית ישראל
בספר 'אלופינו מסובלים' מובא מעשה על אחד מגדולי ראשי הישיבות שכאשר נפטר אביו נשארה אמו הרבנית בודדה בביתה, קם הבן והביא את אמו הזקנה אליו הביתה . אשתו הרבנית-כלתה, קיבלה אותה בכבוד גדול אך לא די בזה. עז רצונה היה שחמותה תרגיש טוב בביתה ולא חלילה כנטע זר, מה עשתה? כל דבר שנעשה בביתה לא בוצע ללא התייעצות והסכמת החמות. הן בעניני מאכל והן בענינים אחרים שבבית הכל נשק על פיה, ובזה נתנה הכלה הרגשה טובה לחמותה עד שהרגישה שהיא 'אם הבית' ולא ח"ו כמטרד אלא אדרבה זקוקים לה ויש לה תפקיד חשוב בבית. יוצא שהכלה ויתרה על כל עצמאותה בניהול סדרי הבית, מתוך רצון טהור וקדוש להשגת המטרה הנכספת העולה על כל גדולה והיא נתינת כבוד לאם בעלה שכבודה זה כבודו וזלזול בה – ביזוי לו, ושמחת לבה – זה גם ששון לבו. ובנה של הרבנית-הכלה הנ"ל, בשעה שהיה מספר על גבורת אמו אצילת הרוח, ניכר היה עליו שמעשיה של אמו נחקקו עמוק בתוך לבבו כיצד אמו כיבדה זקנתו וכיצד נתנה לה את כתר המלכות של ביתה. ודאי שבן זה גם ילך באותה דר! ךשהלכה אמו, וכך יחנך בניו אחריו, שהרי תורת אמו חקוקה לא רק בשכלו בלבד אלא בלבבו עד עולם.
בספר 'אלופינו מסובלים' מובא מעשה על אחד מגדולי ראשי הישיבות שכאשר נפטר אביו נשארה אמו הרבנית בודדה בביתה, קם הבן והביא את אמו הזקנה אליו הביתה . אשתו הרבנית-כלתה, קיבלה אותה בכבוד גדול אך לא די בזה. ע...
בספר 'אלופינו מסובלים' מובא מעשה על אחד מגדולי ראשי הישיבות שכאשר נפטר אביו נשארה אמו הרבנית בודדה בביתה, קם הבן והביא את אמו הזקנה אליו הביתה . אשתו הרבנית-כלתה, קיבלה אותה בכבוד גדול אך לא די בזה. עז רצונה היה שחמותה תרגיש טוב בביתה ולא חלילה כנטע זר, מה עשתה? כל דבר שנעשה בביתה לא בוצע ללא התייעצות והסכמת החמות. הן בעניני מאכל והן בענינים אחרים שבבית הכל נשק על פיה, ובזה נתנה הכלה הרגשה טובה לחמותה עד שהרגישה שהיא 'אם הבית' ולא ח"ו כמטרד אלא אדרבה זקוקים לה ויש לה תפקיד חשוב בבית. יוצא שהכלה ויתרה על כל עצמאותה בניהול סדרי הבית, מתוך רצון טהור וקדוש להשגת המטרה הנכספת העולה על כל גדולה והיא נתינת כבוד לאם בעלה שכבודה זה כבודו וזלזול בה – ביזוי לו, ושמחת לבה – זה גם ששון לבו. ובנה של הרבנית-הכלה הנ"ל, בשעה שהיה מספר על גבורת אמו אצילת הרוח, ניכר היה עליו שמעשיה של אמו נחקקו עמוק בתוך לבבו כיצד אמו כיבדה זקנתו וכיצד נתנה לה את כתר המלכות של ביתה. ודאי שבן זה גם ילך באותה דר! ךשהלכה אמו, וכך יחנך בניו אחריו, שהרי תורת אמו חקוקה לא רק בשכלו בלבד אלא בלבבו עד עולם.
איך עולים בעבודת ה'? מכשול עיקרי שעוצר רבים מלהתחיל או אפילו להתקדם הלאה, הוא ההרגשה שהמטרה "גדולה עלינו". בחלומו המפורסם של יעקב אבינו, הקב"ה מראה לו סולם מוצב ארצה וראשו בשמים. מכאן מלמדים חז"ל שצמיחה רוחנית דומה לטיפוס על סולם, ולכן חייבת להתבצע צעד אחר צעד, עם מטרות קטנות ומדורגות. אם המטרה שהצבנו לעצמנו היא מרוממת מדי ובלתי ניתנת להשגה, מובן שנתייאש מהר מאד מכל ניסיון להשיגה. בכדי שהתוכנית תהיה נטולת-תקלות, קבעו לעצמכם שהמטרה שתבחרו, תהיה הישג שתצליחו לבצע. טעם ההצלחה יחזק ויעודד את הביטחון העצמי ואת המוטיבציה שלכם, ובאנרגיה הזו תוכלו להשתמש בכדי לשאוף למטרות גבוהות יותר. לדוגמא אדם שרוצה להתחיל להתפלל במניין (מלבד בשבת) יכול לבחור יום אחד בשבוע (היום שהכי קל לו) ולקום למניין באותו יום כל שבוע. לאחר זמן מה כשלקום למניין ביום זה הופך לדבר טבעי הוא יכול להוסיף עוד יום ולקום למניין פעמיים בשבוע וכך הלאה. אישה שרוצה להתחיל להתלבש יותר צנועה וקשה לה לקיים את זה בכל יום יכולה להתחיל ללבוש חצאיות או אם היא נשואה לכסות את הראש בהדלקת נרות שבת ובסעודת שבת וכך אחרי כמה שבתות לאט לאט לכסות את הראש וללבוש חציות בכל השבת וכשזה מתחיל להרגיש נח היא יכולה להוסיף עוד יום בשבוע. כל אחד מאתנו, באשר הוא שם, צריך מדי פעם לבדוק היכן הוא יכול להתקדם בעבודת ה'. עוד דבר קטן לקחת על עצמו להתקרב לבוראו או היכן הוא יכול לשפר ולקיים את המצווה בצורה מהודרת יותר (אם זה לקרא את התפילות והברכות מהסידור, להתקדם בלבוש הצנוע עוד צעד, להוסיף ללימוד התורה והלכה כל יום וכו'). זכרו, המסע הארוך ביותר מתחיל תמיד בצעד אחד בלבד. ומכיוון שאין ביכולתנו לנבא את המשתנים שיצוצו בעתיד, כל מה שנשאר לנו לעשות, הוא להתקדם הלאה. צעד אחר צעד.
איך עולים בעבודת ה'? מכשול עיקרי שעוצר רבים מלהתחיל או אפילו להתקדם הלאה, הוא ההרגשה שהמטרה "גדולה עלינו". בחלומו המפורסם של יעקב אבינו, הקב"ה מראה לו סולם מוצב ארצה וראשו בשמים. מכאן מלמדים חז"ל שצמי...
איך עולים בעבודת ה'? מכשול עיקרי שעוצר רבים מלהתחיל או אפילו להתקדם הלאה, הוא ההרגשה שהמטרה "גדולה עלינו". בחלומו המפורסם של יעקב אבינו, הקב"ה מראה לו סולם מוצב ארצה וראשו בשמים. מכאן מלמדים חז"ל שצמיחה רוחנית דומה לטיפוס על סולם, ולכן חייבת להתבצע צעד אחר צעד, עם מטרות קטנות ומדורגות. אם המטרה שהצבנו לעצמנו היא מרוממת מדי ובלתי ניתנת להשגה, מובן שנתייאש מהר מאד מכל ניסיון להשיגה. בכדי שהתוכנית תהיה נטולת-תקלות, קבעו לעצמכם שהמטרה שתבחרו, תהיה הישג שתצליחו לבצע. טעם ההצלחה יחזק ויעודד את הביטחון העצמי ואת המוטיבציה שלכם, ובאנרגיה הזו תוכלו להשתמש בכדי לשאוף למטרות גבוהות יותר. לדוגמא אדם שרוצה להתחיל להתפלל במניין (מלבד בשבת) יכול לבחור יום אחד בשבוע (היום שהכי קל לו) ולקום למניין באותו יום כל שבוע. לאחר זמן מה כשלקום למניין ביום זה הופך לדבר טבעי הוא יכול להוסיף עוד יום ולקום למניין פעמיים בשבוע וכך הלאה. אישה שרוצה להתחיל להתלבש יותר צנועה וקשה לה לקיים את זה בכל יום יכולה להתחיל ללבוש חצאיות או אם היא נשואה לכסות את הראש בהדלקת נרות שבת ובסעודת שבת וכך אחרי כמה שבתות לאט לאט לכסות את הראש וללבוש חציות בכל השבת וכשזה מתחיל להרגיש נח היא יכולה להוסיף עוד יום בשבוע. כל אחד מאתנו, באשר הוא שם, צריך מדי פעם לבדוק היכן הוא יכול להתקדם בעבודת ה'. עוד דבר קטן לקחת על עצמו להתקרב לבוראו או היכן הוא יכול לשפר ולקיים את המצווה בצורה מהודרת יותר (אם זה לקרא את התפילות והברכות מהסידור, להתקדם בלבוש הצנוע עוד צעד, להוסיף ללימוד התורה והלכה כל יום וכו'). זכרו, המסע הארוך ביותר מתחיל תמיד בצעד אחד בלבד. ומכיוון שאין ביכולתנו לנבא את המשתנים שיצוצו בעתיד, כל מה שנשאר לנו לעשות, הוא להתקדם הלאה. צעד אחר צעד.
כלל ויסוד כל התורה כולה, הוא שצריכין להיזהר מאוד לבלי להטעות את עצמו בזה העולם, כי העולם הזה מטעה את האדם לגמרי, וכמו שבכל הקנינים והמשא ומתן, צריכין להיות נזהר מאונאות והטעאות, כמו כן בעיקר הקנין של האדם בעולם הזה, שהוא לקנות תורה ומצוות בבחינת אמת קנה, צריכין גם כן להיזהר מאונאה וטעות. כי כמה וכמה פגמים ופניות חס ושלום יש בהתורה ומצוות של רוב העולם, כי ע"י מעשיהם הפגומים, ע"י זה גם הטוב שלהם פגום הרבה, ואי אפשר להינצל בשלימות מהאונאה והטעיות של זה העולם, כי אם ע"י התקרבות להצדיק האמיתי. על כן צריכין לבקש ולחפש מאוד את הצדיק האמת, ולשפוך לבו כמים נוכח פני ה' שיזכה למצאו, כדי שיזכה על ידו לברר המדמה שלו, כדי שינצל ע"י זה מכל הטעיות והאונאות הבאים ע"י בלבול המדמה. (ליקוטי מוהר'ן חו"מ ע"פ אוצר היראה ערך "צדיק" אות רכ')
כלל ויסוד כל התורה כולה, הוא שצריכין להיזהר מאוד לבלי להטעות את עצמו בזה העולם, כי העולם הזה מטעה את האדם לגמרי, וכמו שבכל הקנינים והמשא ומתן, צריכין להיות נזהר מאונאות והטעאות, כמו כן בעיקר הקנין של ה...
כלל ויסוד כל התורה כולה, הוא שצריכין להיזהר מאוד לבלי להטעות את עצמו בזה העולם, כי העולם הזה מטעה את האדם לגמרי, וכמו שבכל הקנינים והמשא ומתן, צריכין להיות נזהר מאונאות והטעאות, כמו כן בעיקר הקנין של האדם בעולם הזה, שהוא לקנות תורה ומצוות בבחינת אמת קנה, צריכין גם כן להיזהר מאונאה וטעות. כי כמה וכמה פגמים ופניות חס ושלום יש בהתורה ומצוות של רוב העולם, כי ע"י מעשיהם הפגומים, ע"י זה גם הטוב שלהם פגום הרבה, ואי אפשר להינצל בשלימות מהאונאה והטעיות של זה העולם, כי אם ע"י התקרבות להצדיק האמיתי. על כן צריכין לבקש ולחפש מאוד את הצדיק האמת, ולשפוך לבו כמים נוכח פני ה' שיזכה למצאו, כדי שיזכה על ידו לברר המדמה שלו, כדי שינצל ע"י זה מכל הטעיות והאונאות הבאים ע"י בלבול המדמה. (ליקוטי מוהר'ן חו"מ ע"פ אוצר היראה ערך "צדיק" אות רכ')
היו היה מרצה זקן שמלמד את תלמידיו "תכנון זמן יעיל". במסגרת ההרצאה הוא עורך ניסוי לעיני אולם מלא סטודנטים כשהוא ממלא מיכל זכוכית שעל השולחן באבנים גדולות. משלא יכלה להכנס אבן גדולה יותר למיכל, פנה אל תלמידיו ושאל: "האם המיכל מלא?" "כל התלמידים השיבו , כן המיכל מלא" המרצה מוכיח שהתשובה שגויה כשהוא מכניס למיכל אבני חצץ הממלאות את הרווחים, אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. ואז שוב פנה המרצה לתלמידיו ושאל: "האם המיכל מלא?" לשאלה הזאת השיב אחד התלמידים, "כנראה שלא". "נכון" , ענה המרצה הזקן כך חזר המרצה על פעולותיו והכניס חול ולאחר מכן מים כדי לחסום כל חלל ריק במיכל. לשאלתו איזה אמת גדולה ניתן ללמוד מן הניסוי אחד הסטודנטים עמד וענה:" אנו למדים שככול שהיומן שלנו נראה מלא וגדוש במטלות והתחייבויות, אם נתאמץ תמיד נמצא עוד". "לא" ענה המרצה הזקן. "לא זה, האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא שאם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס את כל האבנים אחר כך". הזקן התבונן בשומעיו ואמר: " מה הן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? חברים? מה שאתם אוהבים לעשות? להלחם למען מטרה נעלה? ...מה שחייבים לזכור הוא שקודם חשוב להכניס את האבנים הגדולות שאם לא נעשה זאת נפספס את החיים, אם ניתן עדיפות עליונה לדברים האחרים (חצץ וחול..) יתמלאו החיים בדברים בקטנים ולא ישאר זמן לדברים החשובים באמת. משום כך אל תשכחו לשאול את עצמכם מה הן האבנים הגדולות בחייכם ושתמצאו אותם, תכניסו אותם למיכל שלכם.
היו היה מרצה זקן שמלמד את תלמידיו "תכנון זמן יעיל". במסגרת ההרצאה הוא עורך ניסוי לעיני אולם מלא סטודנטים כשהוא ממלא מיכל זכוכית שעל השולחן באבנים גדולות. משלא יכלה להכנס אבן גדולה יותר למיכל, פנה אל תל...
היו היה מרצה זקן שמלמד את תלמידיו "תכנון זמן יעיל". במסגרת ההרצאה הוא עורך ניסוי לעיני אולם מלא סטודנטים כשהוא ממלא מיכל זכוכית שעל השולחן באבנים גדולות. משלא יכלה להכנס אבן גדולה יותר למיכל, פנה אל תלמידיו ושאל: "האם המיכל מלא?" "כל התלמידים השיבו , כן המיכל מלא" המרצה מוכיח שהתשובה שגויה כשהוא מכניס למיכל אבני חצץ הממלאות את הרווחים, אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. ואז שוב פנה המרצה לתלמידיו ושאל: "האם המיכל מלא?" לשאלה הזאת השיב אחד התלמידים, "כנראה שלא". "נכון" , ענה המרצה הזקן כך חזר המרצה על פעולותיו והכניס חול ולאחר מכן מים כדי לחסום כל חלל ריק במיכל. לשאלתו איזה אמת גדולה ניתן ללמוד מן הניסוי אחד הסטודנטים עמד וענה:" אנו למדים שככול שהיומן שלנו נראה מלא וגדוש במטלות והתחייבויות, אם נתאמץ תמיד נמצא עוד". "לא" ענה המרצה הזקן. "לא זה, האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא שאם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס את כל האבנים אחר כך". הזקן התבונן בשומעיו ואמר: " מה הן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? חברים? מה שאתם אוהבים לעשות? להלחם למען מטרה נעלה? ...מה שחייבים לזכור הוא שקודם חשוב להכניס את האבנים הגדולות שאם לא נעשה זאת נפספס את החיים, אם ניתן עדיפות עליונה לדברים האחרים (חצץ וחול..) יתמלאו החיים בדברים בקטנים ולא ישאר זמן לדברים החשובים באמת. משום כך אל תשכחו לשאול את עצמכם מה הן האבנים הגדולות בחייכם ושתמצאו אותם, תכניסו אותם למיכל שלכם.
הנצרות והאסלאם ודומיהן, בנויות כפירמידה הפוכה, העומדת על חודה, על אדם אחד, ככל שמתרחקים הפירמידה הולכת ומתרחבת, קהל המאמינים הולך וגדל...! האם יש חוזק כלשהוא לפירמידה כזו?! נוכל עוד להבהיר לעצמנו את הפער העצום בין הטענות השונות, על ידי שנדמיין לעצמנו את התמונה הבאה: אדם הולך לכיוון מסוים, ואחריו הולכים שורה של מאה בני-אדם מכוסי עיניים, כשכל אחד אוחז ביד חבירו ונמשך אחריו, האם יעלה על הדעת שנראה קבוצה זו כמייצגת החלטה של מאה אנשים ללכת בכיוון זה, או האם יש כאן רק החלטה של אדם אחד, ואחריו מאה נגררים?! נתאר לעצמנו עשרה אנשים בלבד, ההולכים באופן עצמאי, וכולם לאותו כיוון. האם אין הם מבטאים הרבה יותר את בחירת דרכם, מאשר מאה אנשים המובלים על ידי גורר אחד?! זהו ההבדל בין אמונת עם ישראל לבין שאר הדתות. אנו לא מאמינים לאיש אחד בלבד, אלא העם כולו היו, ראו, שמעו וחוו באופן ישיר, את מעמד הר סיני והתגלות האלוקים לפניהם.
הנצרות והאסלאם ודומיהן, בנויות כפירמידה הפוכה, העומדת על חודה, על אדם אחד, ככל שמתרחקים הפירמידה הולכת ומתרחבת, קהל המאמינים הולך וגדל...! האם יש חוזק כלשהוא לפירמידה כזו?! נוכל עוד להבהיר לעצמנו את הפער...
הנצרות והאסלאם ודומיהן, בנויות כפירמידה הפוכה, העומדת על חודה, על אדם אחד, ככל שמתרחקים הפירמידה הולכת ומתרחבת, קהל המאמינים הולך וגדל...! האם יש חוזק כלשהוא לפירמידה כזו?! נוכל עוד להבהיר לעצמנו את הפער העצום בין הטענות השונות, על ידי שנדמיין לעצמנו את התמונה הבאה: אדם הולך לכיוון מסוים, ואחריו הולכים שורה של מאה בני-אדם מכוסי עיניים, כשכל אחד אוחז ביד חבירו ונמשך אחריו, האם יעלה על הדעת שנראה קבוצה זו כמייצגת החלטה של מאה אנשים ללכת בכיוון זה, או האם יש כאן רק החלטה של אדם אחד, ואחריו מאה נגררים?! נתאר לעצמנו עשרה אנשים בלבד, ההולכים באופן עצמאי, וכולם לאותו כיוון. האם אין הם מבטאים הרבה יותר את בחירת דרכם, מאשר מאה אנשים המובלים על ידי גורר אחד?! זהו ההבדל בין אמונת עם ישראל לבין שאר הדתות. אנו לא מאמינים לאיש אחד בלבד, אלא העם כולו היו, ראו, שמעו וחוו באופן ישיר, את מעמד הר סיני והתגלות האלוקים לפניהם.
מה ניתן להם מה נעשה למענם הם לא צריכים כלום - הם במעלה של קדושים. אבל אנחנו נדע שזה לא היה לחינם- בגללינו, בגלל המעשים שלנו, כולנו צריכים לתקן, כולנו צריכים לחזור בתשובה, לעשות תשובה כל יום. שוב יום אחד לפני מיתתך! - וכי אדם יודע מתי ימות? אלא יחזור בתשובה כל יום. יש חוזרים בתשובה שעושים צומות, תהילים, נדרים. אומר הגאון מווילנא כי שני דברים יש לעשות: לימוד תורה ושמירת הלשון !!! לשון הרע הוא הדבר הכי מזיק לחברה, הכי הרסני לאומה, מסכסך ומלכלך - אי אפשר לתאר! חורבן בית!!! נקבל על עצמנו להשתדל לא לדבר לשון הרע שעתים ביום!!
מה ניתן להם מה נעשה למענם הם לא צריכים כלום - הם במעלה של קדושים. אבל אנחנו נדע שזה לא היה לחינם- בגללינו, בגלל המעשים שלנו, כולנו צריכים לתקן, כולנו צריכים לחזור בתשובה, לעשות תשובה כל יום. שוב יום אחד לפנ...
מה ניתן להם מה נעשה למענם הם לא צריכים כלום - הם במעלה של קדושים. אבל אנחנו נדע שזה לא היה לחינם- בגללינו, בגלל המעשים שלנו, כולנו צריכים לתקן, כולנו צריכים לחזור בתשובה, לעשות תשובה כל יום. שוב יום אחד לפני מיתתך! - וכי אדם יודע מתי ימות? אלא יחזור בתשובה כל יום. יש חוזרים בתשובה שעושים צומות, תהילים, נדרים. אומר הגאון מווילנא כי שני דברים יש לעשות: לימוד תורה ושמירת הלשון !!! לשון הרע הוא הדבר הכי מזיק לחברה, הכי הרסני לאומה, מסכסך ומלכלך - אי אפשר לתאר! חורבן בית!!! נקבל על עצמנו להשתדל לא לדבר לשון הרע שעתים ביום!!
English (US)
